בקע טבורי

בקע טבורי מתרחש כאשר קטע של מעי או רקמת שומן בולט דרך נקודה חלשה בשרירי הבטן סביב הטבור, וכתוצאה מכך קיימת בליטה נראית לעין.
אז מה גורם לבקע טבורי? ישנם מספר גורמים התורמים להתפתחותו. אחת הסיבות העיקריות היא חולשה בדופן הבטן, שיכולה להיות מלידה (מולדת) או להתפתח עם הזמן עקב גורמים כמו הריון, השמנת יתר או ניתוחי בטן קודמים. אצל תינוקות, בקע טבורי מתרחש לעיתים קרובות עקב סגירה לא מלאה של שרירי הבטן סביב הטבור במהלך ההתפתחות.


בקע טבורי - סיבות, תסמינים וטיפול

בקע טבורי נפוץ יותר אצל תינוקות וילדים קטנים, אך הם יכולים להתפתח גם אצל מבוגרים. אצל תינוקות, רוב הבקעים הטבוריים נוטים להיעלם מעצמם עד גיל שנה עד שנתיים כאשר שרירי הבטן מתחזקים. עם זאת, במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בהתערבות כירורגית אם הבקע נמשך או הופך לתסמין. תסמינים של בקע טבורי יכולים להשתנות. במקרים מסוימים, הבקע עשוי להיות ללא כאב ולהופיע רק כבליטה גלויה סביב הטבור. עם זאת, אנשים עשויים לחוות גם אי נוחות, כאב או רגישות באתר הבקע. מאמץ, שיעול או הרמת חפצים כבדים עלולים להחמיר את התסמינים הללו.
חשוב לדעת : גילוי מוקדם ואבחון נכון הם המפתח בניהול בקע טבורי. אם אתה חושד שיש לך או לילדך בקע טבורי, חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות. הם יערכו בדיקה גופנית ועשויים להמליץ ​​על בדיקות נוספות, כגון אולטרסאונד, כדי לאשר את האבחנה. אפשרויות הטיפול בבקע טבורי תלויות בגורמים שונים, כולל גודל הבקע, גילו של האדם ונוכחות התסמינים. אצל תינוקות, רוב הבקעים חולפים מעצמם, ולעתים קרובות מאמצים גישת המתנה ערנית. עם זאת, אם הבקע נמשך או גורם לסיבוכים, כגון כליאה או חנק של הרקמה הפרועה, ניתן להמליץ ​​על תיקון כירורגי.


 

שיטות טיפול בבקע טבורי

 

שיטות הטיפול בבקע טבורי יכולות להשתנות בהתאם לגורמים כמו גודל הבקע, נוכחות התסמינים וגיל האדם. להלן הגישות העיקריות לטיפול בבקע טבורי:

1. התבוננות וניטור: במקרים רבים, במיוחד אצל תינוקות וילדים קטנים, בקע טבורי עלול להיסגר מעצמו עם התפתחות וחיזוק שרירי הבטן. במצבים כאלה, הרופאים עשויים להמליץ ​​על תקופת התבוננות וניטור כדי להבטיח שהבקע יעבור באופן טבעי. יתבצעו בדיקות סדירות כדי להעריך את התקדמות הבקע ולהעריך אם נדרשת התערבות כלשהי.

2. טיפול לא ניתוחי: אם הבקע הטבורי קטן, אסימפטומטי ואינו גורם לסיבוכים כלשהם, ניתן להמליץ ​​על טיפול לא ניתוחי. זה כרוך בדרך כלל בשינויים באורח החיים ובאמצעי טיפול עצמי כדי למנוע מהבקע להגדיל או לגרום לאי נוחות. אמצעים כאלה עשויים לכלול הימנעות מהרמת הרמה כבדה, שימוש במכונאות גוף נאותות, לבישת קלסר או מסבך תומך לבטן ושמירה על משקל תקין.

3. תיקון כירורגי: אם הבקע הטבורי גדול, סימפטומטי, גורם לכאב, או בסיכון לסיבוכים (כגון להיות כלוא או חניקה), לרוב מומלץ להתערב כירורגית. הטכניקה הניתוחית הנפוצה ביותר לתיקון בקע טבורי היא הסגירה העיקרית או תיקון התפרים. במהלך הליך זה, המנתח מבצע חתך סמוך לאתר הבקע, דוחף את הרקמה הבולטת בחזרה אל הבטן, ולאחר מכן תופר את שרירי הבטן המוחלשים יחדיו.

4. תיקון רשת: במקרים בהם הבקע גדול יותר, שרירי הבטן חלשים, או שיש סיכון גבוה יותר להישנות, עשוי המנתח לבחור בתיקון רשת. הליך זה כולל הנחת טלאי רשת סינתטי על האזור המוחלש כדי לספק תמיכה נוספת ולחזק את דופן הבטן. הרשת יכולה להיות מאובטחת באמצעות תפרים או סיכות.

בחירת הטכניקה הניתוחית תהיה תלויה בנסיבות הספציפיות של הפרט ובמומחיותו של המנתח. גורמים כמו גודל הבקע, מצבו הבריאותי של המטופל והסיכון להישנות יילקחו בחשבון בעת ​​ההחלטה על הגישה המתאימה ביותר. אצל מבוגרים, התערבות כירורגית נפוצה יותר, במיוחד אם הבקע גורם לאי נוחות או גדל בגודלו. ההליך הניתוחי כרוך בדחיפת הרקמה הפרועה חזרה למקומה וחיזוק דופן הבטן המוחלשת באמצעות תפרים או רשת. אצל מבוגרים, התערבות כירורגית נפוצה יותר, במיוחד אם הבקע גורם לאי נוחות או גדל בגודלו. ההליך הניתוחי כרוך בדחיפת הרקמה הפרועה חזרה למקומה וחיזוק דופן הבטן המוחלשת באמצעות תפרים או רשת.

 

אצל מבוגרים, התערבות כירורגית נפוצה יותר, במיוחד אם הבקע גורם לאי נוחות או גדל בגודלו. ההליך הניתוחי כרוך בדחיפת הרקמה הפרועה חזרה למקומה וחיזוק דופן הבטן המוחלשת באמצעות תפרים או רשת.

 

ניתוח בקע טבורי לפרוסקופי

 

ניתוח זה ידוע גם כניתוח זעיר פולשני או ניתוח חור מנעול, הוא טכניקה המשמשת לתיקון בקע טבורי. במקום לבצע חתך גדול, ניתוח לפרוסקופי כולל ביצוע מספר חתכים קטנים בבטן, דרכם מוחדר לפרוסקופ (צינור דק וגמיש עם מצלמה ומכשירי ניתוח). זה מאפשר למנתח לדמיין ולתקן את הבקע מתוך הבטן.

להלן סקירה שלב אחר שלב של הליך תיקון בקע טבורי לפרוסקופי:

1. הרדמה: לפני הניתוח המטופל עובר הרדמה כללית על מנת לוודא שהוא ישן ואינו מרגיש כאב במהלך ההליך.

2. חתכים: המנתח מבצע מספר חתכים קטנים, בדרך כלל סביב הטבור (טבור), כדי לגשת לאתר הבקע.

3. ניפוח גז: לאחר מכן מוכנס גז פחמן דו חמצני אל הבטן כדי ליצור מקום לעבודה של המנתח.

4. החדרת לפרוסקופ: לפרוסקופ, שהוא צינור ארוך ודק עם מצלמה ומקור אור, מוחדר דרך אחד החתכים. זה מאפשר למנתח לראות את המבנים הפנימיים על גבי מוניטור.

5. החדרת מכשיר כירורגי: מבוצעים חתכים קטנים נוספים כדי להתאים להחדרת מכשירים כירורגיים מיוחדים. מכשירים אלו משמשים לדחיפת הרקמה הפרועה חזרה למקומה, לתיקון הפגם בדופן הבטן ולחיזוק האזור המוחלש.

6. תיקון בקע: המנתח עשוי להשתמש בתפרים או במדבקת רשת כדי לחזק את דופן הבטן ולסגור את הפגם בבקע. בחירת הטכניקה תהיה תלויה בגודל ובמאפייני הבקע, כמו גם בהעדפת המנתח ובמומחיותו.

7. סגירה: לאחר השלמת התיקון, מסירים את המכשירים, ואת החתכים הקטנים סוגרים באמצעות תפרים, רצועות דבק או סיכות ניתוח.



חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום הבריאות כדי לקבוע את אפשרות הטיפול הטובה ביותר לטיפול בבקע טבורי. הם יעריכו את הבקע, יעריכו את הסיכונים הנלווים ויספקו המלצות מותאמות אישית לתוצאות מיטביות.